החלטה בתיק ת"א 15164-10-10

1.      החלטה בבקשה לדחייה על הסף שהוגשה בטענה שכתב התביעה תוקן שלא באופן בו אושר, בתחילה, על ידי החתום על החלטה זו במסגרת החלטה שניתנה בעקבות דיון ביום 21.4.2013; ובהמשך לכך, שלא באופן בו אושר התיקון על ידי בית המשפט המחוזי בהחלטה שניתנה ביום 12.6.2013 (בהחלטה בבקשת רשות ערעור על החלטתו הנ"ל של הח"מ).

2.      דומני, שקודם שאתייחס לטענות המבקשת נמצא בנסיבות העניין לנכון להזכיר מושכלות יסוד, לפיהן ראוי,  בוודאי בשלביו המוקדמים של הדיון, לנהוג גמישות בכל הקשור לאפשרות הניתנת לבעלי דין לתקן את כתבי הטענות שהגישו ושנועדו לקבוע את מסגרת המחלוקת. זאת, כדי לאפשר לכל בעל דין לפרט את טענותיו ולמצותן כפי תפיסתו הוא, את המחלוקת הנתונה.

סוגיית התיקון של כתבי הטענות זכתה לפסיקה עקיבה, המלמדת, כי גישת בתי המשפט לתיקון כתבי - טענות היא ליברלית, מן הטעם כי, בדרך כלל, התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם וכך לייעל את ההליך המשפטי "[ - ההדגשות שלי - א. ר.; אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, 2009, 152] 

         על אף האמור נקלעו באי כוחם הנכבדים מאוד של הצדדים להתדיינות, שהטעם בה, לטעמי, אינו רב, וגם זאת אך בלשון ההמעטה. ברקע להחלטה זאת חוסר הקפדה מתמשך מצד בא כוח התובע (שהיה בעצמו התובע בגלגולה הראשון של תביעה זאת) על האופן בו הובאו טענותיו, בתחילה, ללשכת ההוצאה לפועל (זאת, בהגשה לביצוע של שיקים), ובהמשך,  לאחר הגשת התנגדות, לבית משפט זה, כך, עד לשלב זה; ומנגד, מצד בא כוח הנתבעת המבקש להקפיד עם המשיב ו/או בא כוחו, על קוצו של כל יוד, ולרבות ביחס לאופן בו הוגש כתב התביעה המתוקן בשים לב להחלטותיהם הקודמות של בתי המשפט.

3.      במוקד הבקשה טענת המבקשת שעל בית המשפט להורות על מחיקת כתב התביעה, בשל כך ש"ערכאת הערעור קבעה שההיתר לתקן הוא רק מה שביקש עו"ד פרידמן באותה ישיבת ק.מ. מיום 21.4.2013, דהיינו, להוסיף נתבע נוסף" (סעיף 6 לבקשה). בסעיף 7 מוסיפה המבקשת ומציינת, כי, כלשונה, "ראה זה פלא: עו"ד פרידמן עושה דין לעצמו. הוא לא הוסיף את וועד הבית כתובע; הוא מחק את עצמו כתובע וועד הבית נרשם כתובע בלעדי". בסעיף 8 באותיות מודגשות  במיוחד מצוין, ש"המדובר בתביעה אחרת לגמרי, שחורגת מההיתר שניתן ע"י בית המשפט" - ועיין שם.

4.      להלן השתלשלות האירועים הרלוונטית.

א.            בראשית הוגש לביצוע שיק שמסרה המבקשת ושלא כובד. המוטב בשיק זה היה עו"ד גבריאל פרידמן בע"מ.

         ב.             בהמשך הוגשה התנגדות לביצועו והתיק מצא את דרכו לשולחן בית המשפט.

ג.             ב"כ המשיב, שאחז בשיק בשלביו הראשונים, עשה כן, כנראה, מתוקף תפקידו כעורך דין, ואולם לא הוא היה בעל דברה האמיתי של המבקשת. בבית המשפט התברר כי הטענות הממשיות שברקע לשיק זה מצויות בפי וועד הבית (ו/או נציגיו), ואם אכן כך, גילה בית המשפט את דעתו, מוטב , אולי, שיעלה גוף זה את טענותיו בעצמו כדי שניתן יהיה להכריע במחלוקת לגופה בין הצדדים הרלוונטיים האמיתיים למחלוקת זאת.

ד.             הנושא נסחב מעט בחצרו של ב"כ המשיב וגם לאחר דיון בו ניתן לכך ביטוי בסעיף 1 להחלטה המסכמת מיום 28.10.2012, נותרה תמונת המצב ללא שינוי, עד לקדם משפט נוסף שנערך ביום 21.4.2013, בו שב ב"כ המשיב והכריז: " כדי להיות פרקטיים, כפי שכתבתי בהודעה, אני מבקש לתקן את כתבי הטענות. להוסיף את וועד הבית". החלטת בית המשפט נתנה ביטוי לתמיהה דרך התנהלות המשיב עד עתה, ואולם התאפשר לו לתקן את כתב התביעה, בפרק זמן שנקצב לכך.

ה.            החלטה זו לא נראתה לבא כח המבקשת שביקש להעמידה לביקורת ערכאת הערעור (רע"א 38108-05-13). הבקשה נדחתה, ועם זאת, ניתן בסעיף 3 לאותה החלטה ביטוי לכך שאין להניח שאישר בית משפט השלום תיקון כתב התביעה ללא גבולות. מכל מקום, כאמור, תיקון כתב התביעה על ידי הוספת ועד הבית, נושא שנדון ואושר עוד קודם לכן על ידי בית משפט השלום, זכה גם לאישור בית המשפט המחוזי.

ו.             ועתה בפני כתב תביעה מתוקן, כשהתובע הוא ועד הבית, והתובע המקורי, עורך הדין, נמחק. מצב דברים זה נתפס בעיני בא כח המבקשת כהפרה בוטה של החלטות בית המשפט, ובעקבות זאת הוגשה הבקשה דנן.

5.      דומני, שאין בבקשה זו הרבה ממש, ומעבר לכך אציין, שאפילו סברתי שבמישור הדיוני, בשים לב להחלטות קודמות, נקלע המשיב למצב גבולי, עדיין ראוי היה לאשר הגשת כתב תביעה מתוקן כהבנתו, וזאת מן הטעם שפורט בפתיח להחלטה זאת, למען יוכל בעל הדין הרלוונטי למצות את כל טענותיו כדי לאפשר את סיומה המוחלט של המחלוקת על בסיס דיון בכל הטענות הרלוונטיות. עוד יוער במישור זה, כדלקמן:-.

א.            מלכתחילה אושר תיקון כתב התביעה כך שיתווסף ועד הבית כתובע. כך נעשה, ובמישור זה, לא ברור על מה מלינה המשיבה.

ב.             יש לפרש את החלטות בית המשפט כך שהוספת ועד הבית אין משמעה שנאסר על התובע המקורי למחוק עצמו מכתב התביעה. פשיטא לי, שאם, במסגרת כתב  תביעה מתוקן, רוצה בעל דין להימחק ולחדול מלהיות תובע, כשבמקומו נרשם כתובע מי שאושר על ידי בית המשפט מלכתחילה (ועד הבית, ואין על כך מחלוקת), אין סיבה לכבול אותו ולכפות עליו להיוותר בהליך כתובע, כשהוא עצמו כבר סבור שאין בכך טעם וצורך. מהבקשה דנן אף משתמע, שסבורה המבקשת, שרשאית היא לכבול לתביעה את התובע המקורי (עורך הדין שנמחק), אך הטעם וההצדקה לכך, אינם ברורים לי.

ג.             ואשר לתוכנן של עילות התביעה, פשיטא שלאחר שנכון היה לאשר שיירשם כתובע בעל הדין הממשי שהוא זה שבפיו נקוטות הטענות העיקריות, ולא עורך הדין שלפקודתו ניתנו שיקים במסגרת זאת, ניתן וראוי לאפשר גם את עדכון עילות התביעה והצגתן באופן בו סבור בעל הדין העדכני, הוא ועד הבית, שיש להציג את טענותיו.

6.      סוף דבר. עיסוק יתר בכתבי טענותיו של בעל הדין שמנגד, יש בו כדי להחטיא את תכליתם של כתבי הטענות. בשלב כה מוקדם, הנטיה הברורה היא לאשר באופן ליברלי כתבי טענות, לרבות בקשות לתיקונם: "... כל עוד יש בתיקון בכדי להביא בפני בית המשפט את השאלות אשר באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין... יש לזכור כי מדובר בשלב מקדמי ביותר בהליך שבין הצדדים, ולפיכך יוכלו המבקשים להתמודד עם הטענות שהוספו לבקשה וכן עם המסמכים שהוגשו במהלך ההליך עצמו. מכאן שאין פגיעה מהותית בזכויותיהם של המבקשים". [רע"א 2203/07 אלי ארוך ואח' נ' כלל פיננסים ניהול בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 13.8.2007)]. עולה מן המקובץ, שדין הבקשה לדחיה, וטוב יעשו הצדדים אם יקפידו, הן על הגשת כתבי טענות מדויקים, גם מבחינת זהות בעלי הדין, והן על ריכוז מאמץ במטרה לסייע בבירורן של המחלוקות לגופן. עדיף הדבר שבעתיים ממצב בו אין הצדדים מאפשרים לדיון לעבור את שלב כתבי הטענות במשך חודשים רבים, אם לא מעבר לכך, בשל אי יכולת להגיש כתבי טענות מדויקים, מכאן, וטענות שלא נועדו, אלא להכשיל את כתבי הטענות של הצד שמנגד, מכאן.

ניתנה היום,  02 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: